רקע:

המיפתח פותח בשנת 1969 על ידי ארגון EIA   (Electronic Industries Association)   כמיפתח תיקני תחת התקן הידוע בשם RS-232C. תקן RS232C הוא תקן המגדיר את כל הנחוץ מבחינה פיזית, חשמלית, ולוגית כדי ליצר אחידות בכל הקשור לאופן שבו מחובר מודם  למחשב האישי ומגדיר את הקוד  שבו מתנהלת התקשורת  בין מחשבים תחת פרוטוקול תקשורת ייעודי לתקן.

עם השנים אומץ תקן זה על ידי חברות המחשבים והפך למיפתח תיקני  לתקשורת הטורי של המחשב. (קיימים מפתחים טוריים חדשים כמו USB)

היום משתמשים בחיבור זה לחיבור חומרה חיצונית למחשב, לא רק מודם.

מבנה המחבר התיקני RS232  :

המחבר הוא מסוג D-type  בן 9 או 25 הדקים.

במחשבים המיוצרים בשנים האחרונות  קיים חיבור מסוג D-type  בן 9 הדקים.

בחלק מהמחשבים האישיים  שיוצרו בעבר (לפני 1998) המחבר מסוג D-type  כלל 25 פינים.

למרות ההבדל במספר ההדקים פעילים 9 הדקים בלבד. הסיבה להבדל במספר ההדקים מצויה בתקן RS-232C שבמקורו הגדיר את המחבר התיקני כמחבר בן 25 הדקים.

להלן פירוט הדקי המחבר:

הסבר למושגים בטבלה:

מספר ההדק במחבר 25: מתאר את מספר ההדק כפי שמופיע על המחבר גם בצד הזכר (החיבור בצד המחשב) וגם צד הנקבה (החיבור בצד הכבל) כאשר מדובר בחיבור הישן DB25.

מספר ההדק במחבר 9: מתאר את מספר ההדק כפי שמופיע על המחבר גם בצד הזכר (החיבור בצד המחשב) וגם צד הנקבה (החיבור בצד הכבל) כאשר מדובר בחיבור  DB9.

העמודה כיוון: מתארת את כיוון מעבר המידע. כאשר מצוין "כניסה" משמעות הדבר היא שההדק מכניס מידע למחשב. כאשר מצוין "יציאה" ההדק מוציא מידע  מהמחשב החוצה (ככלל יש למיפתח זה 3 הדקי יציאה ו- 5 הדקי כניסה) .  

העמודה שם ההדק: משמעות השם נובעת מהיעוד של ההדק במערך התקשורת הטורית שפותח כחלק מתקן  RS-232Cלדוגמה: הדק בשם TXD  מיועד לשידור מידע מהמחשב אל ציוד תקשורת כפי שמוגדר בתקן. אנו יכולים להשתמש בהדק זה כפי שמוגדר בתקן אך ניתן להגדיר שימוש אחר מכפי שהוגדר לו בהתחלה.

חשוב: אנו נקרא להדק בשמו אך מכיוון שנשתמש בו בפרויקטים לצרכים שונים נגדיר לו שימוש שאנו נמציא.

העמודה תפקוד: מתארת את תפקוד ההדק במערך התקשורת הטורית שפותח כחלק מתקן  RS-232C. אין לו משמעות ישירה לשימוש שאנו נעשה לכל הדק.

התרשים הבא מתאר את מבנה המיפתח הטורי , שמות ההדקים ומספרם במחבר:

התמונה הבאה מראה את הכבל המתחבר אל המיפתח הטורי:

מבוא

תכונות חשמליות